תארו לכם עובד בפרדס שמקבל ממעסיקו כל יום 1 קג' תפוזים בסוף החודש אומר המעסיק, אומנם אני צריך להוסיף לך בברוטו את המחיר של 30קג' תפוזים שקיבלת בטרם החשב את מס-ההכנסה על השכר אך לצערי, על פי תקנות מס-הכנסה עלי להוסיף לך בברוטו את המחיר של 120 קג' תפוזים ולא 30 קג' שקיבלת בפועל (כי זה הפוטנציאל שיכולת לקחת). זה מרגיז ולא צודק!
אני כלכלן ומעסיק עובדים שנים רבות, כל חודש כאשר אני רואה את תלושי השכר של העובדים שלנו אני מתרגז מחדש.
מי הם ה''נדפקים'' ?
כל העובדים שהמעסיק מעמיד לרשותם רכב לצורך עבודתם בעיקר טכנאים, אנשי מכירות ואנשי שטח הם הנידפקים.
מדובר בכ - 150,000 עובדים במדינה אשר סובלים מגזלת מס ע''י מס-הכנסה ומחוסר צדק אשר זועק לשמיים!
אנו מעסיקים טכנאים ואנשי מכירות בתחום מכונות צילום מסמכים ומדפסות, טכנאי או איש מכירות נוסע עם הרכב שהעמדנו לרשותו כ- 5,000 ק''מ בחודש, כאשר הוא מגיע הביתה אחרי יום עבודה הוא ''זורק'' את המפתחות מהיד ולא רוצה לראות את הרכב עד למחרת כאשר הוא יוצא שוב לעבודתו.
על פי בדיקה חשבונאית שערכנו מתברר שטכנאי מכונות צילום, מדפסות בחברתינו (וככול שידוע לי גם בחברות אחרות ובתחומים דומים) נוסע ברכב לצרכיו הפרטיים רק כ 15%- 20% מהקלומטרים שנסע במהלך כל החודש, אי לכך היה על מס הכנסה לחייב את העובד בתוספת שכר לצורכי מס רק בהתאם לכך, דהיינו באותו יחס לההוצאה הכללית של המעסיק על הרכב שהעמיד לרשותו (מס-הכנסה מגדיר זאת בשם - ''שווי רכב'') , מס הכנסה קבע את סכום "שווי הרכב" באופן לא פורפורציונלי אלה באופן שרירותי, המצב הוא שבאופן בלתי הגיוני לחלוטין העובד הזה מחוייב בערך המלא ואפילו יותר מההוצאה המלאה על הרכב למעסיק הכוללת את הוצאות הבאות: ביטוח, פחת, דלק, טיפולים, צמיגים, ריבית, רשוי שנתי ועוד, לדוגמה, ''שויי הרכב'' לצורכי מס על רכב שרות מסחרי נפוץ מסוג ברלינגו הוא כ 3,600 ש''ח בחודש דהיינו במעל 43,000 ש''ח בשנה.
מס-הכנסה עשה לעצמו ''חיים קלים'' וקבע תקנות זהות לכל מי שמקבל ''רכב צמוד'' ממקום עבודתו, יתכן שיש הצדקה לגבות את המס הגבוה מעובדים שהרכב לא משמש אותם לעבודתם, אך לא צודק לגזור גזירה שווה לכולם מבלי לבדוק לפני שמחייבים את העובד במס מה גובה ההטבה שמקבל העובד בפועל.
סכום המס העודף והלא צודק שמשלם כל עובד כזה נטו למס-הכנסה יכול להגיע לכ 20,000 ש''ח בשנה.
חובה לתקן את העוול הזה , מי הם אותם טכנאים, אנשי המכירות ואנשי השטח האלה, הם עובדים ממעמד הביניים בעלי משפחות שהכסף הזה הוא סכום גדול מאוד עבורם ומאוד יכול לשפר את מצבם הכלכלי.
